גן הזיכרון לזכר היהודים הלוחמים שנספו בשואה

אתר ההנצחה: גן זכרון

מיקום: פארק הזכרון לשואה, ראשון לציון
תיאור: הפארק נבנה לזכר היהודים שלחמו במלחמת העולם השניה נגד הנאצים.
בפארק נמצאות שלוש אנדרטאות: אנדרטת השואה, האנדרטה לזכר הלוחמים היהודים בנאצים ואנדרטת התקומה.

מפה: 

אנדרטה ללוחמים היהודים שנפלו במלחמת העולם השנייה

שם האנדרטה: אנדרטה ללוחמים היהודים שנפלו במלחמת העולם השנייה    
שם האמן: לא מוזכר
מיקום: רחוב יוספטל פינת רחוב אשר, קריית ים
תאור: האנדרטה נחנכה בשמיני למאי בשנת 1900, לזכר 350.000 הלוחמים היהודים שנפלו במלחמת העולם השנייה.
האנדרטה עשויה שיש מוצבת על במה בצורת כוכב. על האנדרטה חרוט הסמל מגן דוד וכתובת בעברית רוסית יידיש ואנגלית

תיאור: .
תמונה:

גן הלוחם היהודי

שם האתר: גן הלוחם היהודי
שם האמן:
מיקום: פתח תקווה, כפר גנים
מפה:

תיאור: הגן הוא לזכר הלוחמים היהודיים בצבאות בנות הברית במלחמת העולם השנייה.

תמונה:

שחזור מחבוא פרטיזנים ביער

שם האתר: שחזור מחבוא פרטיזנים ביער
שם האמן:
מיקום: יד ושם
תיאור: מתקני המסתור של הפרטיזנים ביערות נקראו "זימלנקות". הם אפשרו להם להסתתר ולשרוד בתנאי מזג אוויר קשים. הם הוקמו בידי פרטיזנים שהיה להם ניסיון חיים ביערות.

אנדרטת התקומה

שם האנדרטה: אנדרטת התקומה
שם האמן: לא מוזכר
מיקום: פארק הזכרון לשואה, ראשון לציון
תיאור: הפסל הוא בצורת ה"מנורה", סמל מדינת ישראל. בפסל סדרה של תבליטי דמויי מתכת, המתארים את השלבים שהביאו להקמת מדינת ישראל. לצידם בליטים המתארים את ההיסטוריה של ראשון ישנם ת לציון, המושבה הראשונה בישראל. התבליטים מופיעים בסדר כרונולוגי ומקשרים בין ישראל. ההיסטוריה של ראשון לציון, להיסטוריה של מדינת

אנדרטת הגבורה

שם האנדרטה: אנדרטת הגבורה
 שם האמן: חנוך בר יוסף
מיקום: בשטח התחום על ידי רחוב הגבורה ורחוב התותחנים בקרית גת

תיאור: ביום 5 במאי 2002, יום הזיכרון לניצחון על גרמניה הנאצית, נחנכה בכיכר הגבורה אנדרטה מרשימה שנקראה בשם "אנדרטת הגבורה". היא מוקדשת ללוחמים היהודים ששירתו בזמן מלחמת העולם השנייה בצבאות בעלות הברית ובכוחות הפרטיזנים. היא עוצבה במתכונת של מגן דוד ממנו בוקעת חרב המסמלת את הכוח היהודי הלוחם. האנדרטה שגובהה 8 מטרים עשויה ברזל שנתרם על ידי מפעל הפלדה "איסכור" השוכן בעיר קרית גת.

אנדרטה לזכר הלוחמים היהודים שנפלו במלחמת העולם השניה

צילום: ניצן כהן

שם האנדרטה: לזכר הלוחמים היהודים שנפלו במלחמת העולם השניה
שם האמן: לא מוזכר
מיקום: אשקלון, שדרות בן גוריון בתוך פארק ליד רחוב לוחמי הגיטאות
תאור: האנדרטה מורכבת משני חלקים. חלקה התחתון בנוי משיש ועליו ניצבות שתי דמויות אדם הנאחזות אחת בשנייה.
האנדרטה היא לזכר הלוחמים היהודים שנפלו במלחמת עולם השנייה.

תיאור:

אנדרטה ללוחמים בנאצים

שם האנדרטה: אנדרטה ללוחמים בנאצים
שם האמן: לא מוזכר
מיקום: חצור הגלילית
תיאור: האנדרטה בנויה על משטח העשוי אבן. האנדרטה עשויה אבן שחורה ועליה הכיתוב: "כבוד וזכר ללוחמים בנאצים במלחמת העולם השנייה"

גן הפרטיזנים

שם האנדרטה: גן הפרטיזנים
שם האמן: לא ידוע
מיקום: חולון, גן הפרטיזנים ברחוב פרופסור שור הכניסה גם מרחוב הזמיר
תיאור: הוקם בשנת 1996 בגן .

גן הניצחון ואנדרטת הלוחם היהודי

שם האנדרטה: אנדרטת הלוחם היהודי לזכר הלוחמים היהודים שנפלו במלחמה עם הנאצים
שם האמן: יפים שטיבלמן- אוקראינה
מיקום: גן הנצחון, רח' הנביאים,  אור עקיבא
תיאור: האנדרטה מורכבת משלושה חלקים. הבסיס משמש להנחת זרים, על העמוד מוצב שלט ברוסית ובעברית "לזכר הלוחמים היהודים שנפלו במלחמה נגד הנאצים". הכותרת עשויה מסלע לא מסותת ועליו חרוט תבליט "שלום" בעברית וברוסית. באור עקיבא במועדון העירוני המרכזי המעוצב יפה בסטנדים, תצוגות ומזכרות נערכים אירועים שונים.
בעיר גרים סולומון יוכנוב שהשתתף בקרב סטלינגרד ואודסה, זכה לתואר יקיר העיר אודסה. בין עיטוריו שתי מדליות העוז.
ותושב מפורסם אחר הוא יעקב פורזון, גיבור ברית המועצות, תואר שזכה בו על מעשה גבורה, חציית נהר דווינה המערבית והשמדת שני טנקים של האויב בשנת 1944

אנדרטת הניצחון

שם האנדרטה: אנדרטת הניצחון
שם האמן: סאלוואט שרבקוב
מיקום: נתניה בגן ליד יד לבנים
תיאור:  אנדרטת הניצחון בנתניה היא אנדרטה בנתניה לציון ניצחון הצבא האדום על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. האנדרטה הוקמה על פי החלטת ממשלת ישראל ובהסכמת ממשלת רוסיה. האנדרטה כוללת שני מרכיבים המסמלים את המעבר מחושך לאור ומעלה את הקשר בין ניצחון הצבא הרוסי שגרם לעצירת שואת העם היהודי ובעקבותיו תקומת העם היהודי בארצו. מלחמת העולם השנייה מתוארת בתוך בונקר שחור. מצד ימין מתוארת שואת יהודי אירופה ומצד שמאל מתוארת המלחמה בין גרמניה לברית המועצות מיום פרוץ המלחמה ב-22 ביוני 1941 עד סיומה ב- 1945. החלק השני בנוי משתי כנפיים לבנות גבוהות המסמלות את הניצחון, התקווה והשלום.
מקור: וקיפדיה

קברי המכבים פרטיזנים

שם אתר ההנצחה: קברי המכבים
מיקום: מודיעין עילית

תיאור: וחות בלתי סדירים וטקטיקה של גרילה מוזכרים – אולי לראשונה בהיסטוריה הכתובה בפפירוס מהמאה-15 לפני-הספירה. המלך החתי מתלונן באיגרת כי "הבלתי-סדירים לא הרהיבו עוז בנפשם לתקוף לאור יום והעדיפו להסתער בלילה".

התנ"ך מזכיר לוחמי גרילה כמו יפתח ודוד, עליו נאמר ש"יתקבצו אליו כל איש מצוק וכל איש אשר לו נושה וכל איש מר נפש ויהי עליהם לשר" מדבר יהודה שימש לדוד בסיס זמני והוא יצא לגיחות באזור חברון. הוא גבה מסים מהאוכלוסיה הכפרית ולחם בעמלקים ובאויבים אחרים בראש כוח, שמנה כ-400 לוחמים (מערות עדולם) עד ל-600 לוחמים (מערות צקלג).

התקפת הלילה שביצע גדעון על עין חרוד, הריהי מציגה דוגמה יפה לניצול גורם ההפתעה. מתוך 22,000 איש שהיו עם גדעון, נבחרו 300, והם הצליחו לזרוע מהומה במחנה האויב, למרות שהמדיינים היו כ"ארבה לרוב, ולגמליהם אין מספר". תרועת החצוצרות ולהבות הלפידים חוללו אנדרלמוסיה והמדיינים קמו איש על אחיו. כדי שההתקפה תהיה יעילה אף יותר, היא נפתחה בשעת חילופי המשמרות.

תמונה:

מכון שם עולם

שם המכון: שם עולם
שם המקים: הרב אברהם קריגר
מיקום: כפר הראה, ישיבת בני עקיבא

תיאור: "מכון שם עולם"- מכון שואה ואמונה הוקם בשנת תשנ"ו (1996) בכפר הרואה. מחלקות החינוך, התיעוד והמחקר של המכון, מציגות נרטיב היסטורי של השואה דווקא בהיבטים של "התמודדות" ו"חיים" ולא רק ממקום של טרגדיה ואובדן. הידע שפורץ ממחלקות התיעוד והמחקר בתחומי ערכים, מוסר, דת רוח, חינוך, אמונה, תרבות, אומנות והתמודדות, הוא כמעיין נובע. מכון "שם עולם" מרווה את צימאונם של עשרות אלפי בני נוער, מבוגרים, כוחות הביטחון וסטודנטים המבקשים אכן להכיר את השואה, ממקום של עוז רוח ותעצומות הנפש של קורבנות וניצולי השואה מעבר להכרות דרך נתוני הכליון והאובדן. בתחום זה שם עולם סללה ומתווה את הדרך הנרטיבית. פעילות המכון מתקיימת אף בארה"ב, דרום אמריקה ואירופה, בנושאי הנחלה, מחקר ולימוד.
מקור: אתר שם עולם

מגילת האש

שם האנדרטה: מגילת האש
שם האמן: נתן רפופורט
מיקום: כיסלון, ישראל
תיאור: האנדרטה נראית כמו מגילה עשויה שני גלילים מחוברים והיא מזכירה את מגילת ספר התורה בשעה שהיא פתוחה וקוראים בה. על הגלילים יש תיאורים בתבליט של קורות היהודים בתקופת השואה ועד לשחרור ירושלים, מהשואה לתקומה.
 התיאור הסיפורי של הגליל הראשון, מוקדש לתקופת השואה ומתחיל עם מוטיב התהלוכה אל ההשמדה, תיאור קורצ'אק וילדי הגטו, תיאור מחנות ההשמדה דרך תיאור המרד ומסתיים בתאור ניצולי שואה המגיעים לחופי ארץ-ישראל. הגליל השני מוקדש לתקומה ומתחיל בתאור הקרב בקיבוץ נגבה במלחמת העצמאות ומסתיים בתאור חיילי צה"ל המתפללים ליד הכותל המערבי, עם שחרור ירושלים. שני גלילי המגילה יוצרים שני חללים קטנים (קדמי ואחורי) שהצופה יכול להיכנס אליהם, להקשיב לרוח השורקת העוברת דרך החלל ולקרוא את הכתוב על הקיר: "את מילותי יצקתי בברונזה והצבתין באבן, דוממות הן, כבדות ונצחיות".
בגליל הקדמי הכִתוב הוא בשפה העברית ובגליל האחורי, אותו הכתוב בשפה האנגלית: כה אמר ה' אלהים. הנה אני פתח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל; ונתתי רוחי בכם וחייתם. והנחתי אתכם על אדמתכם. יחזקאל, ל"ז, י"ב י"ד.
 מידע נוסף: האנדרטה הוקמה לפי הזמנת ארגון "בני ברית" בארה"ב בשיתוף עם קרן קיימת ישראל

 

קורצ'אק וילדי הגטו

שם האנדרטה: קורצ'אק וילדי הגטו
שם האמן: בוריס סקצייר
מיקום: יד ושם, ירושלים

תיאור: הפסל הוכן לכבוד יום הולדת המאה של המחנך הדגול יאנוש קורצ'אק. הפסל  מתאר שתים עשרה דמויות של ילדים ערוכות בשני מישורים, וביניהן במרכז דמות דיוקנו של יאנוש קורצ'אק. חמש הדמויות במישור הראשון רזות, כתפיהן שמוטות וידיהן הארוכות מוטלות צמודות לאורך גופן. הן מביטות בעצב כלפי מטה, כל אחת לכיוון אחר ונראות חסרות אונים. במישור השני האחורי נראים פניהן העצובות של ילדים נוספים. ידו השמאלית הענקית של קורצ'אק חובקת את הילדים.

דמויות הילדים הן סכמאטיות ואילו הדיוקן של קורצ'אק שואף לתיאור אמיתי של האיש. מבטו העצוב אך החד וכן הקמט בחיבור שבין גבות עיניו נותנים תחושה של נחישות ועוצמה רבה. החספוס וחוסר הליטוש של הפסל נותנים תחושה של מצבור סלעים, כעין גלעד.

תיאור דמותו של קורצ'אק במרכז בין הילדים, כאחד מהם, בגובה שלהם, ממחיש את השקפתו החינוכית האומרת כי הילד הוא אדם שיש לכבדו ולהעניק לו את מלוא הזכויות.

הערות: בשנת 2003 הועבר הפסל למקומו החדש מזרחית ליד לילד, ולפניו נבנתה רחבת התכנסות וכך הוא הפך מפסל לאנדרטה.

עמוד הגבורה

שם האנדרטה: עמוד הגבורה
שם האמן: בוקי שוורץ
מיקום: יד ושם, ירושלים

תיאור: האנדרטה בנויה מרחבה בגודל של כ- 35 x 10 מטר, אשר בשני צדדיה המאורכים מזדקרים קירות דמויי בטון שחור. כל קיר בנוי משלושה גופים לא אחידים בעלי שקעים. בקצה הרחבה נזקף עמוד לגובה של 21 מטר, המורכב משלושה משטחים קעורים מפלדת אל-חלד בוהקת.

המבקר עולה בשביל המדורג אל הרחבה התחומה, המשמשת בו בזמן להתקהלות ציבורית ולהתייחדות אישית בשקעים לאורך קירות הבטון, ואז הוא ניצב נוכח העמוד. על המבקר להרים את מבטו אל-על כדי לראות את כל העמוד ולקרוא את הכיתוב. בכך רצה האמן להעביר אל הצופה תחושה של עוצמה אין סופית.

בחלק התחתון של החזית הכתובת הבאה: למקדשי השם למורדי הגיטאות ללוחמים ביערות למתקוממים במחנות ללוחמי המחתרת לחיילים בצבאות למצילי אחים לנועזי ההעפלה גבורי העז והמרי לחיי עולמים.

לזכר הלוחמים היהודים שנפלו במלחמה נגד גרמניה הנאצית

  צילום: ד"ר אבישי טייכר

שם האנדרטה: לזכר הלוחמים היהודים שנפלו במלחמה נגד גרמניה הנאצית
שם האמן: רדה גבעולי ואילן גלבר
מיקום: שדרות העצמאות 24, בת ים, ישראל

תיאור: אנדרטה זו ממוקמת בשדרת העצמאות, החוצה את מרכז העיר והיא מורכבת מבסיס שעליו מוצב סלע גדול, אשר בחזיתו מגן דויד גדול ולוחם אוחז בנשק פורץ ממנו. על הבסיס יש כתובת בעברית וביידיש: "אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה..." מתוך שיר הפרטיזנים מאת הירש גליק (תרגם אברהם שלונסקי).

מידע נוסף: האנדרטה הוקמה ביוזמת לוחמים ופרטיזנים

אנדרטה לזכר הלוחמים בנאצים ובעוזריהם

שם האנדרטה: אנדרטה לזכר הלוחמים בנאצים ובעוזריהם
שם האמן: ורדה גבעולי, אילן גלבר ואיגור בראון
מיקום: ראשון לציון

תיאור: לבסיס ריבועי מאבן, כמו יוצאות מתוך גוש האבן, נראות חמש דמויות - ארבעה גברים ואישה אחת - נושאות נשק. הדמויות מתוארות באופן סכמאתי כגוש אחד, אולם לכל דמות אפיון משלה. כל הדמויות למעט אחת, מזכירות בסגנונן את האנדרטות לזכר לוחמים שהקימו בארץ בראשית שנות החמישים.

דמות אחת שונה בסגנונה מן האחרות ונראה כי עבור תיאורה שאבו האמנים השראה מן הפיסול הקלאסי, למשל הרקלס כפי שהוא מתואר במקדש זאוס באולימפיה משנת 457-465 לפנה"ס. או מדמויות העבדים של מיכאלאנג'לו משנת 1523-1520 המתארות עבדים כפותים הנאבקים בכבליהן כנגד כל הסיכויים להשתחרר. הבחירה בתיאור מסוג זה באה על מנת לבטא את המשמעות של הלחימה היהודית נגד הנאצים וצירוף כזה של מערכת אסוציאטיבית מעביר משמעות של לוחמי כל הזמנים וכל העולם.

על אחת מפאות בסיס האבן חרוטה כתובת בעברית, שניסוחה נקבע על ידי מזמיני האנדרטה: לזכר הלוחמים בנאצים ובעוזריהם. קחו אנשים אלה למופת ! כמותם זכרו - כי האושר יכול להיות רק לבני חורין. כי החרות נכס היא, רק לאלה אשר האומץ בליבם להגן עליה. פריקלס במלאת יובל שנים לנצחון על גרמניה הנאצית, 8 במאי 1995.

 מידע נוסף: האנדרטה הוקמה ביוזמת עירית ראשון לציון לקראת טקס ציון מלאת 50 שנה לניצחון על גרמניה הנאצית, בשנת 1995.

אנדרטת הלוחמים היהודים

שם האנדרטה: אנדרטת הניצחון
שם האמן: ברנארד (ברני) פינק
מיקום: מתחם של יד ושם

תיאור: אנדרטה לזכר מיליון וחצי החיילים היהודים שלחמו נגד גרמניה הנאצית בצבאות בעלות הברית.
בשנת 1985 נחנכה האנדרטה ללוחמים היהודים מעשה ידיו של הפסל ברני פינק. האמן ארגן מבנה מששה גושי גרניט לא מסותתים, מצופים בלוחות גרניט מלוטשים, בצורת משושה מלבני. הגושים מונחים בשתי קבוצות של שלושה בכל צד וכך בין המשושים נוצר חלל דמוי מגן דויד. להב חרב מפלדת אל-חלד חוצה את החלל במרכזו. ששת גושי הגרניט מייצגים את ששת מיליוני היהודים שנרצחו בידי הנאצים. המגן דויד מסמל את העם היהודי, ולהב החרב מסמלת את הלחימה נגד הנאצים. הטיית האבנים המרכזיות מסמלת את הזעזוע שעבר על העם היהודי המסומל כאן במגן דויד המורכב מגושים המייצגים את קרבנות השואה. משמעות החרב העוברת דרך חלל המגן דויד היא שהיו כאלה בעם היהודי שלחמו בנאצים. האמן רצה להבליט את מרכיב הלחימה של החיילים היהודים נגד הגרמנים ואת היותם חלק מן העם היהודי.
בכל שנה ב-9 במאי על פי החלטת ממשלת ישראל, מתקיימת במקום עצרת זיכרון לזכר ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית. לפני האלמנט הפיסולי באנדרטה ללוחמים היהודים, יש שביל המוביל אל רחבה שקועה ומדורגת והם יוצרים צורה של סמל המנורה. על קיר הרחבה יש כתובת מובלטת בעברית: "זכרון גבורה - לחיילים ולפרטיזנים היהודים שלחמו נגד גרמניה הנאצית". מתחת לכתובת בעברית, חרוטה באבן אותה הכתובת באותיות קטנות בשפות: אנגלית, רוסית, צרפתית ויידיש. מעל הכתובות הללו חקוק באבן, גם הפסוק "וישלך את נפשו מנגד" (שופטים, ט, י"ז), המעביר את המשמעות שהלוחמים הללו היו מוכנים למות בעד עמם.   ברני פינק, ללוחמים היהודים, 1985, יד ושם, ירושלים
מקור: אתר ארגון הפרטיזנים

האנדרטה לפרטיזנים, לוחמי המחתרות והגטאות

שם האנדרטה: האנדרטה לפרטיזנים, לוחמי המחתרות והגטאות
 שם האמן: אלכסנדר בוגן
מיקום: האנדרטה נצבת באתר "יד לשריון" בלטרון, כחלק מאתר ההנצחה ללוחם היהודי במלחמת העולם השניה, המוקם במקום.

תיאור: האנדרטה המרכזית לכבוד הפרטיזנים לוחמי המחתרות והגטאות, בסגנון אבסטרקטי ניצבת על בסיס מוגבה ומסמלת שורה של לוחמים הניצבים נכונים אלי קרב אל מול האויב. לפניהם מזדקר עמוד המסמל את גבורתם. בסמוך לאנדרטה ניצב לוח שיש ועליו רשומים לסירוגין בעברית ובאנגלית הארצות שבשטחן לחמו פרטיזנים יהודים: אוקראינה, איטליה, אלג'יריה, בולגריה, בלרוס, הולנד, הונגריה, יוגוסלוויה, יוון, לטוויה, ליטא, פולין, צ'כוסלובקיה, צרפת ורוסיה.
אנדרטה זו מעלה על נס את גבורת הפרטיזנים ולוחמי המחתרות והגטאות, כמייצגת דפוס התנהגות אקטיבית-לוחמת בתקופת השואה. עצם הצבת האנדרטה במתחם של חיל השריון והצבת שלושה דגלים – דגל השריון, דגל מדינת ישראל ודגל ארגון הפרטיזנים – מבטאת את הרצף ההיסטורי של הלחימה, ובכך מייצגת את המונצחים באנדרטה כמי שמסרו נפשם למען העם והמולדת. הקמת האנדרטה  התאפשרה הודות לתרומתם של משפחת לניר, לזכרו של הטייס, סא"ל אבי לניר, שעונה למוות בשבי הסורי במלחמת יום הכיפורים.
מקור: ארגון הפרטיזנים- חוברת סיור בין אנדרטאות

מצפור הפרטיזנים ביד ושם (ירושלים)

שם האנדרטה: מצפור הפרטיזנים
שם האמן: צדוק בן דוד
מיקום: יד ושם, ירושלים
תיאור: שם הפסל הוא "כי האדם עץ השדה" (דברים כ', י"ט). הפסל הוא צדוק בן דוד. העץ מסמל את הפרטיזן שחייו נשענו על עצי היער שהעניקו לו את הסיכוי לשרוד.

אנדרטה לשואה ולתקומה

שם האנדרטה: אנדרטה לשואה ולתקומה
שם האמן: יגאל תומרקין
מיקום: כיכר רבין, תל אביב
תיאור: מבנה האנדרטה הוא פרמידה הפוכה עשויה מתכת , בטון וזכוכית. הפירמידה ניצבת על גבי בסיס בצורת משולש הצבוע בצבע צהוב המזכיר טלאי צהוב. שני מרכיבים אלו יוצרים יחד צורת מגן דוד.
תומרקין ראה בצורת האנדרטה "כלוב כלא הנפתח ונפרץ. פירמידה הפוכה, אשר הבא בתוכה כלוא בבסיסה הצר והמעיק"
מקור: ויקיפדיה

אנדרטה "נצר אחרון"

שם האנדרטה: נצר אחרון.
שם האמן: מיכה אולמן.
מיקום: הר הרצל , ירושלים.

תיאור:  האנדרטה, פרי יצירתו של פסל הישראלי מיכה אולמן, עוצבה בצורה של בית עשוי אבן גיר, אשר התפרק והתמוטט. חלקו העיקרי נפל לצד אחד, וחזית הבית ובה פתח הדלת נפלה לכיוון האחר, והיא מונחת על הקרקע בהמשך למבנה. על החזית חקוקים שמות הנופלים. מוטיב הבית, השכיח ביצירותיו של אולמן,‏ יוצר סמליות של תלישות וזיכרון, המתבטאים בעקירת הבית ממקומו ובקריעת הדופן. בסמוך לאנדרטה קבוע כיתוב על לוח אבן, לאמור:

 "יד זיכרון לחללי נצר אחרון שנפלו במערכות ישראל הבית שהיה שם - ואיננו. הבית שיכלו לבנות פה - ולא יקום. הם היו נצר אחרון לביתם - ואינם."
מקור: ויקפדיה.

אנדרטה לזכר גיבורי גטו ורשה

שם האנדרטה: אנדרטה לזכר מרד גטו ורשה
שם האמן: נתן רפופורט
מיקום: העתק האנדרטה מצוי רחבת יד ושם, ירושלים.

תיאור: אנדרטה בעלת שני חלקים זה לצד זה, כמו ספר פתוח, על קיר עשוי לבנים אדומות המסמלות את חומות הגטו וביניהם הכתובת: "בְּדָמַיִךְ חֲיִי" (יחזקאל ט"ז, ו').  בחלק הימני, יש תבליט מברונזה, 'המצעד האחרון', המתאר את הגירוש ההמוני של היהודים אל מחנות ההשמדה. בראש הצועדים אדם מבוגר, שפוף ומזוקן, חבוש כובע מצחיה ונעול מגפיים, מבטו מושפל, ידו האחת אוחזת בשק מיטלטלין שעל כתפו, וידו השנייה נשענת על מקל. אחריו צועדת אישה הרה,  משפילה מבט וחובקת את בטנה בשתי ידיה.

לידה הולכת אישה כפופה, ראשה וכתפיה מכוסים בשביס והיא חובקת נערה צעירה. מאחוריהן, במרכז התבליט, איש מזוקן עטוי טלית. בידו האחת אוחז ומאמץ אל לבו ספר תורה, וידו השנייה מונפת ואצבעותיה פסוקות כפי שנהוג בברכת כהנים. חזהו חשוף ושרירי. אחריו בשורה אישה צעירה שפופה עטויה שביס, אוחזת בידו של בנה הקטן הלוטש עיניו במבט מבוהל. מאחוריהם דמות המרימה ידיה ואוחזת בראשה, ובהמשך צועד גבר צעיר וחסון הנושא בידיו פעוט, והוא מגונן עליו בכנף בגדו.

לידו אישה אחרת, שביס לראשה וכתפיה, שפופה ומכסה בכפות ידיה את עיניה כאילו בוכייה. נראה כי התהלוכה לא נגמרת משום שהדמות האחרונה מביטה לאחור אל השיירה הנמשכת. המגורשים: זקנים, מבוגרים, צעירים, ילדים, נשים, גברים, מתוארים בפרטי פרטים כדי להדגיש כי  הגירוש ההמוני וההשמדה לא פסחו על איש, כולם הובלו אל מחנות ההשמדה. במישור האחורי מבצבצות קסדות של חיילים נאצים וקצות הפגיונות שלהם, תיאור פניהם חסר באופן מפגיע.

בהמשך הקיר משמאל, בתוך גומחה, עומד תבליט גבוה עשוי מברונזה המתאר את 'המרד'. על המשטח בתחתית מתוארת דמות של גבר מוטל, ערום בפלג גופו העליון, והוא שכוב בין הריסות. ראשו וידיו שמוטים ברפיון במטרה להבליט את היותו המייצג של המתים. משמאלו נראה גבר מבוגר, מזוקן בתנוחה של קימה מעמידה שפופה, והוא אוחז בשתי ידיו באבן ונושא מבטו באלכסון מעלה, כאילו הוא מתכונן לתקיפה. במרכז מתוארת דמות בולטת של גבר צעיר לבוש מעיל ומכנסיים בלויים, חזהו חשוף ובידו הוא אוחז ברימון. בשל מרכזיותה, גודלה ואופן תיאורה של הדמות היא מסמלת כנראה את מפקדי המרד.

מאחורי הדמות המרכזית, בצד שמאל מתואר עלם ובידו פגיון, ובצד ימין נראית נערה מתולתלת שער מביטה נכחה, אוחזת ברובה ועל חזה תלויה באלכסון חגורת כדורים. בקצה השמאלי למעלה מתוארת אישה חשופת חזה עם תינוק בידה האחת, וידה השנייה מורמת כדי להגן על עצמה וכדי להציל את התינוק מלהבות הגטו הבוער שברקע. הדמויות מייצגות קשת של גילים, נשים וגברים, והן אוחזות בכלי הנשק השונים שלוחמי הגטו השתמשו בהם.

מידע נוסף: האנדרטה ביד ושם היא העתק האנדרטה שהוקמה על ידי האמן בוורשה, בשנת 1948

אנדרטה לזכר מרדכי אנילביץ'

שם האנדרטה: פסל אנילביץ"
שם האמן: נתן רפפורט

מיקום: קיבוץ יד מרדכי

תיאור:  פסל מרדכי אנילבי'ץ מוצב על הגבעה עליה נמצא מגדל המים של הקיבוץ. מגדל המים הוקם בימיו הראשונים של הקיבוץ. במלחמת העצמאות נפגע המגדל ויצא מכלל שימוש, אך נשאר עומד על תילו. כמה חודשים אחרי מלחמת העצמאות קרס המגדל ומאז הוא נמצא באותו המקום בו עמד בגאון בימי הלחימה. בשנת 1951 הגיע הפסל נתן רפפורט לקיבוץ יד מרדכי כדי להציב בו את פסלו של מרדכי אנילביץ'. רפפורט מצא את הגבעה עליה ניצב מגדל המים ההרוס כמקום המתאים למקם בו את הפסל. הצבת הפסל, פרי יצירת הפסל נתן רפופורט, ליד מגדל המים ההרוס, הניחה את היסודות לרעיון של "משואה לתקומה", שבאו מאוחר יותר לידי ביטוי במוזיאון. מאז שנת 1949 ועד היום נערכת ביום הזכרון לשואה ולגבורה עצרת רבת משתתפים לרגלי גבעה זו.

מקור: ויקיפדיה  ואתר מוזיאון יד מרדכי.

אנדרטת משואה לתקומה בנצר סירני

שם האנדרטה: "משואה לתקומה"
שם האמן: בתיה לישנסקי

מיקום: קיבוץ נצר סירני
האנדרטה מוצבת במרכז מדשאה גדולה בקיבוץ נצר סירני. באנדרטה 30 דמויות שונות והיא בנויה בצורה מדורגת. בחלקה התחתון נראות דמויות סובלות, נאבקות, מיואשות וכואבות, ובהדרגה עולות דמויות ומזדקפות מתוך הרס זה אל חלקה העליון של האנדרטה. מיקומה במרכז חייה של הקהילה המקומית  הופכת את המוצג בה לחלק אינטגרלי מחיי הקהילה.
באנדרטה זו הנציחה את השואה והתקומה בחרה האמנית לבטא את הסבל שבשואה ואת התקווה לתקומה מתוך סבל זה. המבנה המדורג ויוצר עלילה שבבסיסה חרטום סירה עליה מנסות דמויות באפיסת כוחות וביאוש לעלות ולהינצל מטביעה ומוות. בחלק התחתון דמויות נשרפות באש, דמויות מתות, שלדים, ומתוך האימה פורצת כלפי מעלה קבוצה של דמויות שניצלו.
באנדרטה זו לא נמצא התייחסות ספציפית למרד. התקומה, על פי אנדרטה זו, היא החיים וההצלה ואין התייחסות למרד כצד של ה"תקומה" בפרק זה של ההיסטוריה היהודית.
עם זאת על פי העדויות, בטקס חנוכת האנדרטה, יוחסו ארבעה מתוך ששת הלפידים שהודלקו למרד הגיטאות ורק שניים לקורבנות השואה. דבר זה מלמד על התפיסה שהייתה מקובלת בשנים אלו, על פיה יש להדגיש את הגבורה האקטיבית של פני קורבנות השואה.
האנדרטה לשואה ולתקומה, בה בין היתר תיאורים שונים של הסבל והאימה כמו גם ביטוי לתקומתו של העם, הופכת  את הנושא קרוב ללב האוכלוסייה ולא מרוחק על אף הקושי שבהפיכתו ליום-יומי.
קרוב לוודאי כי החשיפה לזוועות השואה במהלך משפט אייכמן בתחילת שנות ה- 60 היא זו שגרמה לאמנית לתת ביטוי לסבל הרב, אך עם זאת ויתכן שגם בהשפעת מלחמת ששת הימים ומלחמת ההתשה, המסר העולה מן האנדרטה הוא אינו הנצחת הנספים והנרצחים, אלא  התקומה – ה"לקח הלאומי" בצורך שבמדינה חזקה לעם היהודי שסבלותיו באים לביטוי ביצירה כדי להדגיש צורך זה.

מקור: עבודת סיכום יעל מייזלר "עיצוב זכרון השואה בישראל – ביטויים ויזואלים באנדרטאות בארץ"