אנדרטת הוטרנים בכפר סבא

ב 2011 הוקם אתר הנצחה לווטרנים ברחבת כץ-מילר במטרה לספר את סיפורם של החיילים היהודים שלחמו ערב מלחמת העולם השנייה בברית המועצות.

אנדרטת הוטרנים נמצאת בפינה הצפון מערבית של הכיכר מול מסעדת מאג'די היא מורכבת משלושה חלקים

האמן: ורדה ואילן גבעולי
תורם האנדרטה: מיכאל גבונס

שנת הקמה: 2015

אנדרטה לזכר הנופלים במאבק בנאצים.

בדרום המועצה המקומית מצפה רמון, בקרבת המצוק היורד אל מכתש רמון, בפינת כביש מספר 40 ושדרות דוד בן גוריון, נטוע גן ציבורי גדול בשם גן הבנים. במרכז הגן מוצבת האנדרטה לזכר הנופלים במאבק בנאצים.
שביל מתפתל היוצא מחלקו הצפוני של הגן מוביל את המבקר לעבר מרכז הגן. שם נמצאת רחבה פתוחה ומרוצפת. שלצידה מוצבת האנדרטה.האנדרטה מורכבת מחמישה עמודי אבן שבחזיתם מגולפים איורים המשקפים את אירועי מלחמת העולם השנייה (ראה פירוט בקישור זה).על הגדר התוחמת את האנדרטה בחלקה האחורי משובצות מספר כתובות. בצידה הימני של הגדר משובצת הכתובת "ונזכור את כולם". מרכז הגדר משובצת הכתובת "1933 – 1945".בצידה השמאלי של הגדר משובצת כתובת בשפה הרוסית.למרגלות התרנים עליהם מונפים דגל ישראל ודגל המועצה המקומית מוצבת אבן ועליה שם האנדרטה. לזכר הנופלים במאבק בנאצים.

מקור "תפוז אנשים"

סלע הקדשה לצבא הסובייטי

מיקום: יער הצבא הסובייטי בהר הרוח

בחלקו המזרחי של הר הרוח נטוע "יער הצבא האדום". יער זה ניטע בשנת 1950 לכבוד הצבא האדום שניצח את צבא גרמניה הנאצית בחזית המזרחית במלחמת העולם השנייה, לאחר מערכות עקובות מדם. בשנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים בשבת הקרובה ל-9 במאי יום הניצחון על גרמניה הנאצית וכניעתו לצבא האדום[2]היו נאספים אלפי חוגגים חברי מק"י, בנק"י, מפ"ם ואנשי שמאל רבים לחגיגת הזדהות עם ברית המועצות. על במה היו נואמים חברי כנסת של מק"י כמו מאיר וילנר, שמואל מיקוניס, תופיק טובי ואחרים, בשבח ברית המועצות ובגנות המקארתיזם האמריקאי ודיכוי המגזר הערבי באמצעות הממשל הצבאי. אלכסנדר פן היה קורא משיריו והקהל היה חוגג בפיקניק המוני. עם הפילוג בין מק"י ורק"ח בעקבות ניתוק הקשרים של מק"י עם ברית המועצות, הצטמצמו החגיגות ההמוניות. במשך שנים היה המנהג רדום, אך בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] חלה עליה בכמות החוגגים בפיקניק והנחת זרים. במקום נשאר סלע גדול ועליו חקוקה הכתובת "יער זה נטעו תושבי ישראל לכבוד הצבא הסובייטי, תש"י 1950".
מקור: ויקיפדיה

קרדיט: מולי ברוג

יאנוש קורצ'אק ו סטפה וילצ'ינסקה

שם האנדרטה: יאנוש קורצ'אק ו סטפה וילצ'ינסקה
האמן: ורדה גבעולי ואילן גלבר
מיקום: הר הרוח ביער הזיכרון ליהדות פולין ליד נטף. האנדרטה הוצבה במקום בשנת 1995 בסיוע קק"ל והפדרציה של יוצאי פולין והסביבה במלאות 50 שנה לסיומה של מלחמת העולם השנייה. באתר יש תיאטרון פתוח המאפשר התכנסות, גל אבנים לזכרם של הקהילות שהושמדו
תאור: 

אנדרטת מתנדבי היישוב במלחמת העולם השנייה

שם האנדרטה: אנדרטת מתנדבי היישוב במלחמת העולם השנייה
האמן: אשר חירם
מיקום: הר הרצל ירושלים
תאור: אנדרטת מתנדבי היישוב במלחמת העולם ה-2 היא אתר ההנצחה המרכזי לזכר מתנדבי היישוב העברי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי שהתנדבו לשרת בצבא הבריטי, וחלקם לחמו במסגרת החי"ל, נפלו בחוץ לארץ ולא נקברו בארץ.
 האנדרטה ניצבת בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.
 היא ממוקמת סביב רחבה גדולה שאותה תוחמים קירות מאבן ירושלמית שהובאו ממחצבות הקסטל.
 בצִדה האחד מצוי לוח שיש לבן ועליו חקוקה הכתובת: "גלעֵד למתנדבי היישוב העברי במלחמת העולם השנייה, שנפלו בנכר ולא נקברו בישראל",[דרושה הבהרה] לידו חקוקות מילותיו של הנביא ישעיהו: "הִנְנִי שְׁלָחֵנִי" (ישעיהו ו ח).
 בצִדה השני של האנדרטה מצוי לוח שיש שחור שעליו חקוקים שמותיהם של 572 החללים לפי יחידותיהם בצבא הבריטי "כולל סמלי היחידות הצבאיות": "החטיבה היהודית הלוחמת (החי"ל), הרגימנט הארץ ישראלי, חיל ההנדסה הבריטי, חיל התובלה הבריטי, חיל החפרים הבריטי, חיל התותחנים הבריטי, חיל האוויר הבריטי, חיל הים הבריטי, חיל החימוש הבריטי, חיל הציוד הבריטי, חילה קשר הבריטי, חיל הנשים הבריטי, חיל הרפואה הבריטי, חיל המודיעין הבריטי, חיל הצנחנים הבריטי, ויחידות פשיטה (קומנדו) בריטיות.
 מעל האנדרטה ומעל לוחות השיש מצויה אבן גדולה ובתוכה מצוי פתח בצורת מגן דוד.
 בכניסה אל האנדרטה מצויה אבן ועליה מצוירת יד האוחזת חרב ולצידה מגן דוד ומעליו חקוקה המילה "נזכור".
 האנדרטה הוקמה בשנת 1973 על ידי מתכנן הר הרצל ואנדרטאות נוספות האדריכל ד"ר אשר חירם.
 בשנת 1980 נוספו לה לוחות הזיכרון ועליהם שמות הנופלים.
מקור: "מידע מהיר"

משבר לתקומה

שם האנדרטה: משבר לתקומה
האמן: נתן סאס
מיקום: יער המגינים

תאור: יער המגינים מסמל יותר מכל את החוט המקשר בין שואה לתקומת המדינה. היער הוא אחד מאתרי ההנצחה המיוחדים שהוקדש לאלה שמסרו את נפשם למען המדינה. בנקודה מרכזית ביער נמצא גלעד המנציח את זכרם של 436 ניצולי השואה שהגיעו היישר מהתופת לארץ, ללא קרוב או חבר.

איך מגיעים: לבאים מירושלים או מת"א (כביש מס' 1) יורדים במחלף לטרון לכביש מס' 3, בצומת נחשון פונים ימינה לכביש 44. לפני היישוב כרמי-יוסף פונים ימינה לדרך היער. אפשרות נוספת – מכיוון מערב, נוסעים על כביש 44 מרמלה לכיוון צומת נחשון, לפני היישוב כרמי יוסף, משמאל לכביש, יש כניסה ליער. הם ירדו מאניות המעפילים ונשלחו להגן על המדינה בשדה הקרב. הם שילמו בחייהם על הגנת המדינה ולא זכו לראות אותה בהקמתה. הגלעד, שנקרא "ממשבר לתקומה" עוצב על ידי האמן, ד"ר נתן סאס. הוא בנוי משלושה סלעים גדולים, שעוטפים עץ זית שניטע כשתיל זעיר והיום הוא עץ חסון ונישא.

פסלי "שואה וגבורה" באוניברסיטת תל אביב

שם האנדרטה: שואה וגבורה
האמן: ורדה יורן
מיקום: מול בניין וולפסון להנדסה
תאור: ד"ר פליקס זנדמן נמנה עם חבר הנאמנים של אוניברסיטת תל-אביב. בשנת 2004, במושב השנתי של חבר הנאמנים באוניברסיטת תל-אביב, נחנכו בית-הספר לתארים מתקדמים בהנדסה על שם זנדמן-סליינר, והפסל "שואה ותקומה" מאת ורדה יורן, תרומתם של רותה ופליקס זנדמן. הפסל "שואה ותקומה" מראה אדם הקם ויוצא מבין ההריסות. פסל זה ממחיש בצורה מרגשת את סיפור חייו יוצא הדופן של ד"ר פליקס זנדמן.
ורדה יורן היא אשתו של שלום יורן, פרטיזן שלחם בבלרוס

שם האנדרטה: השואה והגבורה
האמן: עמנואל הצופה
מיקום: ברחבה שליד ספריית וינר
תאור: הפסל מוצב על במה מוגבהת במרכז רחבה מרוצפת. בחזית הפסל תרומת דוד ופלה שאפל מותקן שלט הסבר.
הפסל, שגודלו 250 X 250 ס"מ, עשוי אבן טרוורטין אדמדמה.
לצד הפסל יש מתקן להדלקת אש זיכרון ולצידה המילה "יזכור".