אנדרטת מתנדבי היישוב במלחמת העולם השנייה

שם האנדרטה: אנדרטת מתנדבי היישוב במלחמת העולם השנייה
האמן: אשר חירם
מיקום: הר הרצל ירושלים
תאור: אנדרטת מתנדבי היישוב במלחמת העולם ה-2 היא אתר ההנצחה המרכזי לזכר מתנדבי היישוב העברי בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי שהתנדבו לשרת בצבא הבריטי, וחלקם לחמו במסגרת החי"ל, נפלו בחוץ לארץ ולא נקברו בארץ.
 האנדרטה ניצבת בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.
 היא ממוקמת סביב רחבה גדולה שאותה תוחמים קירות מאבן ירושלמית שהובאו ממחצבות הקסטל.
 בצִדה האחד מצוי לוח שיש לבן ועליו חקוקה הכתובת: "גלעֵד למתנדבי היישוב העברי במלחמת העולם השנייה, שנפלו בנכר ולא נקברו בישראל",[דרושה הבהרה] לידו חקוקות מילותיו של הנביא ישעיהו: "הִנְנִי שְׁלָחֵנִי" (ישעיהו ו ח).
 בצִדה השני של האנדרטה מצוי לוח שיש שחור שעליו חקוקים שמותיהם של 572 החללים לפי יחידותיהם בצבא הבריטי "כולל סמלי היחידות הצבאיות": "החטיבה היהודית הלוחמת (החי"ל), הרגימנט הארץ ישראלי, חיל ההנדסה הבריטי, חיל התובלה הבריטי, חיל החפרים הבריטי, חיל התותחנים הבריטי, חיל האוויר הבריטי, חיל הים הבריטי, חיל החימוש הבריטי, חיל הציוד הבריטי, חילה קשר הבריטי, חיל הנשים הבריטי, חיל הרפואה הבריטי, חיל המודיעין הבריטי, חיל הצנחנים הבריטי, ויחידות פשיטה (קומנדו) בריטיות.
 מעל האנדרטה ומעל לוחות השיש מצויה אבן גדולה ובתוכה מצוי פתח בצורת מגן דוד.
 בכניסה אל האנדרטה מצויה אבן ועליה מצוירת יד האוחזת חרב ולצידה מגן דוד ומעליו חקוקה המילה "נזכור".
 האנדרטה הוקמה בשנת 1973 על ידי מתכנן הר הרצל ואנדרטאות נוספות האדריכל ד"ר אשר חירם.
 בשנת 1980 נוספו לה לוחות הזיכרון ועליהם שמות הנופלים.
מקור: "מידע מהיר"

האנדרטה לזכר כ"ג יורדי הסירה

צילום: דרור אבי

שם האנדרטה: האנדרטה לזכר כ"ג יורדי הסירה

האמן: אשר חירם

מיקום: בית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים

תאור: האנדרטה המרכזית לזכר כ"ג יורדי הסירה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים היא אתר ההנצחה המרכזי לזכר 23 חברי ארגון ההגנה שנעלמו בלב ים בעת ביצוע משימת חבלה בבתי הזיקוק בטריפולי בלבנון. האנדרטה היא גוש סלע מבטון מזוין, מעוצב בדמות סירה המשוקעת בבריכה מרוצפת עם מים רדודים, עליו חקוקים שמות החללים, כולל שמו של הקצין הבריטי פאלמר שאבד יחד איתם. על האנדרטה חקוקה הכתובת: ."גלעד לכ"ג יורדי הסירה, מבחורי ההגנה, חלוצי עלייה ב' והימאות העברית הלוחמת, אשר יצאו בשליחות העם להכות באויב הנאצי על חוף טריפולי שבלבנון. ביום כ"א באייר תש"א (1941) הפליגו לדרכם האחרונה ממנה לא שבו עוד."

מעצב ומתכנן האנדרטה הוא האדריכל ד"ר אשר חירם שתכנן את בית הקברות הצבאי בהר הרצל. האנדרטה נחנכה בשנת 1957 והיא נמצאת בסמוך אל גן הנעדרים לזכר חללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע.

אנדרטת האניה ארינפורה בהר הרצל

צילום: ד"ר אבישי טייכר

שם האנדרטה: אנדרטת האניה ארינפורה בהר הרצל
האמן: אשר חירם
שנת הקמה: 1983
מיקום: בתחילת אזור א'  הר הרצל ירושלים
תאור: אנדרטה בהר הרצל לזכר 140 חיילים ארצישראליים מפלוגת ההובלה 462 בצבא הבריטי, שנספו בהפצצת מטוסים גרמנים על האנייה ארינפורה בים התיכון ב-1/5/1943
ברחבת האנדרטה מעוצב גשר הפיקוד של האנייה, ממנו נישא לפיד זיכרון, ולפניו בריכת מים. בסמוך דגלי ישראל, ולפני הרחבה שלט הסבר אודות ההנצחה. בשולי צלעות הבריכה משוקעים לוחות אבן שחורים, על כל לוח פרטי אחד הנופלים. בחזית מבנה גשר הפיקוד הפונה אל הבריכה נכתב הפסוק: "אמר אדוני מבָשן אָשיב, אשיב ממצולות ים" (תהילים ס"ח, כ"ג). האנייה "ארינפורה" (Erinpura) של הצבא הבריטי הופצצה על ידי מטוסי חיל האוויר הגרמני והוטבעה בהיותה בשיירה שהפליגה ממצרים למלטה ביום כ"ו בניסן תש"ג (1.5.1943), מלחמת העולם השנייה. על סיפונה היו למעלה מאלף איש, ביניהם 334 חיילים מארץ ישראל שהתנדבו לשרת בחיל התובלה המלכותי הבריטי ונטלו חלק במערכה בצפון אפריקה. רבים מהחיילים שעל האנייה טבעו ולא הובאו לקבורה, ביניהם 140 מארץ ישראל והם מונצחים כאן על האנדרטה.
מקור: אתר "יזכור"

אנדרטת לה שמבון ביד ושם

צילם: ד"ר אבישי טייכר

שם האנדרטה: אנדרטת לה שמבון ביד ושם
האמן:
מיקום: יד ושם ירושלים

תאור: לה שמבון-סור-ליניון (בצרפתית:Le Chambon-sur-Lignon) היא עיירה במחוז לואר עילי (Haute-Loire) בחבל אוברן-רון-אלפ שבדרום-מזרח צרפת. תושביה סייעו בדרכים שונות ליהודים להימלט מאימת הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. אוכלוסיית העיירה בשנת 1999 מנתה 2,834 תושבים.
בהנהגת הכומר אנדרה טרוקמה (André Trocmé) ואשתו מגדה טרוקמה, סיכנו תושבי העיירה את חייהם החל בשנת 1942 כשהסתירו יהודים שנרדפו על ידי האס אס לשם שילוחם למחנות השמדה.
על הניצולים הרבים נמנה גם המתמטיקאי אלכסנדר גרותנדיק ואמו.מעריכים כי בין 5,000-3,000 יהודים ניצלו ממוות בטוח בזכות תושבי לה שמבון-סור-ליניון. הכומר טרוקמה, אשתו ובן דודו הוכרו על ידי יד ושם כחסידי אומות העולם ועצים ניטעו על שמם ביד ושם. בנוסף, הוכרו 30 תושבים נוספים מן העיירה כחסידי אומות העולם. בשנת 1990 זכתה העיירה להכרה קולקטיבית ביד ושם כאשר בדרך המובילה לבקעת הקהילות נחנך גן קטן ולוח הנצחה לתושבי לה שמבון.חלק מהתושבים נאסרו על ידי הגסטפו. כזה היה גם גורלו של בן דודו של הכומר, דניאל טרוקמה, שנקרא על ידי דודו לנהל בית יתומים בעיירה וקלט בו ילדים יהודים שהוריהם נשלחו להשמדה.
טרוקמה ניהל גם את בית הספר לה מזון דה רוש (La Maison des Roches ). לאחר שהגסטפו פשט על בית הספר ואסר שמונה עשר ילדים יהודים, הוא סירב להפקיר את הילדים, ונאסר עמם. ביוני 1943 הוא נשלח עם הילדים למחנה הריכוז מיידנק, שם נספה באפריל 1944. הסופר אלבר קאמי הגיע לעיירה לצורך החלמה ממחלת השחפת ובילה בה מספר חודשים בשנת 1942. את חוויותיו מאותה תקופה כתב ביומנו.בנוסף למחסה לנרדפים, תושבי העיירה השיגו עבור יהודים תעודות זיהוי מזויפות וכרטיסי הקצבת מזון ועזרו להם לעבור את הגבול לשווייץ הניטרלית. היהודים הוסתרו בבתים פרטיים, בשטח החוות ובמוסדות ציבוריים. כשהגיעו סיורים של הנאצים לחפשם, היו תושבי העיירה מסתירים אותם בשטח הכפרי. לפי עדותו של אחד התושבים: "כשהחיילים היו מסתלקים, היינו נכנסים ליער ושרים שיר. כששמעו את השיר ידעו היהודים שניתן לצאת בבטחה. "בדרשה שנשא הכומר טרוקמה ביולי 1942, לאחר האקציות וגירוש היהודים מפריז, הוא הצהיר בפני קהילתו: "הכנסייה הנוצרית צריכה לכרוע ברך ולבקש מחילה מאלוהים על אוזלת ידה ועל פחדנותה". התושבים ראו במתן עזרה לנרדפים מעשה טבעי, על רקע ההיסטוריה של ההוגנוטים כמיעוט נרדף.

אנדרטה לחללים היהודים בצבא הפולני במלחמת העולם השנייה

מצילומי יהודית גרעין-כל

שם האנדרטה: אנדרטה לחללים היהודים בצבא הפולני במלחמת העולם השנייה
האמן:
מיקום: בית הקברות הצבאי בהר הרצל

תאור: האנדרטה לזכר החיילים היהודים בצבא הפולני במלחמת ה-2 היא אתר הנצחה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים לזכר הלוחמים היהודים בצבא הפולני שנפלו במהלך מלחמת העולם השנייה.

האנדרטה תוכננה על ידי האדריכל יצחק רחלין שתכנן גם את האנדרטה לזכר הלוחמים היהודים בצבא האדום במלחמת העולם השנייה הנמצאת בצמוד, לפני האנדרטה מצויה רחבת טקסים אליה מוביל גרם מדרגות ולפניו 2 אבנים מוגבהות. בצדו הימני סמל הצבא הפולני ומתחתיו חקוקות השנים 1939-1945 באותיות מתכת מצופות זהב. בצדו השמאלי קיר שיש שעליו מצוין מגן דוד עשוי מתכת בצבע צהוב ומתחתיו הכתובת: "לזכר הלוחמים היהודים בצבאות פולין שנפלו במלחמת העולם השנייה 1939-1945" בחלקה הימני של האנדרטה מצוי קיר נוסף ועליו נמצאים תבליטים המתארים חיילים אוחזים בנשק ומתחתיהם הכתובת בפולנית: "למען חירותינו שלך". האנדרטה בנויה שני קירות העשויים אבנים מסותתות. על הקיר מופיע הפסוק: "מנשרים קלו מאריות גברו" מספר שמואל ב. מתחת לפסוק כתובה הכתובת באנגלית "לזכר הלוחמים היהודים שנפלו בשורות הצבא הפולני".

האנדרטה הוקמה בשנת 1998 בסמוך לאנדרטה לזכר החיילים היהודים בצבא האדום במלחמת העולם השנייה. כ-60,000 מתוך כ-150,000 חיילים יהודים בצבא הפולני נפלו בשבי, חלקם מצאו את מותם במחנות שבויים שהקימו הנאצים או הושמדו במחנות ריכוז והשמדה. אחרי נפילת פולין התנדבו עשרות אלפים ליחידות פולניות שפעלו במסגרת כוחות הברית כנגד הנאצים.

מקור: ויקיפדיה

שחזור מחבוא פרטיזנים ביער

שם האתר: שחזור מחבוא פרטיזנים ביער
שם האמן:
מיקום: יד ושם
תיאור: מתקני המסתור של הפרטיזנים ביערות נקראו "זימלנקות". הם אפשרו להם להסתתר ולשרוד בתנאי מזג אוויר קשים. הם הוקמו בידי פרטיזנים שהיה להם ניסיון חיים ביערות.

קורצ'אק וילדי הגטו

שם האנדרטה: קורצ'אק וילדי הגטו
שם האמן: בוריס סקצייר
מיקום: יד ושם, ירושלים

תיאור: הפסל הוכן לכבוד יום הולדת המאה של המחנך הדגול יאנוש קורצ'אק. הפסל  מתאר שתים עשרה דמויות של ילדים ערוכות בשני מישורים, וביניהן במרכז דמות דיוקנו של יאנוש קורצ'אק. חמש הדמויות במישור הראשון רזות, כתפיהן שמוטות וידיהן הארוכות מוטלות צמודות לאורך גופן. הן מביטות בעצב כלפי מטה, כל אחת לכיוון אחר ונראות חסרות אונים. במישור השני האחורי נראים פניהן העצובות של ילדים נוספים. ידו השמאלית הענקית של קורצ'אק חובקת את הילדים.

דמויות הילדים הן סכמאטיות ואילו הדיוקן של קורצ'אק שואף לתיאור אמיתי של האיש. מבטו העצוב אך החד וכן הקמט בחיבור שבין גבות עיניו נותנים תחושה של נחישות ועוצמה רבה. החספוס וחוסר הליטוש של הפסל נותנים תחושה של מצבור סלעים, כעין גלעד.

תיאור דמותו של קורצ'אק במרכז בין הילדים, כאחד מהם, בגובה שלהם, ממחיש את השקפתו החינוכית האומרת כי הילד הוא אדם שיש לכבדו ולהעניק לו את מלוא הזכויות.

הערות: בשנת 2003 הועבר הפסל למקומו החדש מזרחית ליד לילד, ולפניו נבנתה רחבת התכנסות וכך הוא הפך מפסל לאנדרטה.

עמוד הגבורה

שם האנדרטה: עמוד הגבורה
שם האמן: בוקי שוורץ
מיקום: יד ושם, ירושלים

תיאור: האנדרטה בנויה מרחבה בגודל של כ- 35 x 10 מטר, אשר בשני צדדיה המאורכים מזדקרים קירות דמויי בטון שחור. כל קיר בנוי משלושה גופים לא אחידים בעלי שקעים. בקצה הרחבה נזקף עמוד לגובה של 21 מטר, המורכב משלושה משטחים קעורים מפלדת אל-חלד בוהקת.

המבקר עולה בשביל המדורג אל הרחבה התחומה, המשמשת בו בזמן להתקהלות ציבורית ולהתייחדות אישית בשקעים לאורך קירות הבטון, ואז הוא ניצב נוכח העמוד. על המבקר להרים את מבטו אל-על כדי לראות את כל העמוד ולקרוא את הכיתוב. בכך רצה האמן להעביר אל הצופה תחושה של עוצמה אין סופית.

בחלק התחתון של החזית הכתובת הבאה: למקדשי השם למורדי הגיטאות ללוחמים ביערות למתקוממים במחנות ללוחמי המחתרת לחיילים בצבאות למצילי אחים לנועזי ההעפלה גבורי העז והמרי לחיי עולמים.

אנדרטת הלוחמים היהודים

שם האנדרטה: אנדרטת הניצחון
שם האמן: ברנארד (ברני) פינק
מיקום: מתחם של יד ושם

תיאור: אנדרטה לזכר מיליון וחצי החיילים היהודים שלחמו נגד גרמניה הנאצית בצבאות בעלות הברית.
בשנת 1985 נחנכה האנדרטה ללוחמים היהודים מעשה ידיו של הפסל ברני פינק. האמן ארגן מבנה מששה גושי גרניט לא מסותתים, מצופים בלוחות גרניט מלוטשים, בצורת משושה מלבני. הגושים מונחים בשתי קבוצות של שלושה בכל צד וכך בין המשושים נוצר חלל דמוי מגן דויד. להב חרב מפלדת אל-חלד חוצה את החלל במרכזו. ששת גושי הגרניט מייצגים את ששת מיליוני היהודים שנרצחו בידי הנאצים. המגן דויד מסמל את העם היהודי, ולהב החרב מסמלת את הלחימה נגד הנאצים. הטיית האבנים המרכזיות מסמלת את הזעזוע שעבר על העם היהודי המסומל כאן במגן דויד המורכב מגושים המייצגים את קרבנות השואה. משמעות החרב העוברת דרך חלל המגן דויד היא שהיו כאלה בעם היהודי שלחמו בנאצים. האמן רצה להבליט את מרכיב הלחימה של החיילים היהודים נגד הגרמנים ואת היותם חלק מן העם היהודי.
בכל שנה ב-9 במאי על פי החלטת ממשלת ישראל, מתקיימת במקום עצרת זיכרון לזכר ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית. לפני האלמנט הפיסולי באנדרטה ללוחמים היהודים, יש שביל המוביל אל רחבה שקועה ומדורגת והם יוצרים צורה של סמל המנורה. על קיר הרחבה יש כתובת מובלטת בעברית: "זכרון גבורה - לחיילים ולפרטיזנים היהודים שלחמו נגד גרמניה הנאצית". מתחת לכתובת בעברית, חרוטה באבן אותה הכתובת באותיות קטנות בשפות: אנגלית, רוסית, צרפתית ויידיש. מעל הכתובות הללו חקוק באבן, גם הפסוק "וישלך את נפשו מנגד" (שופטים, ט, י"ז), המעביר את המשמעות שהלוחמים הללו היו מוכנים למות בעד עמם.   ברני פינק, ללוחמים היהודים, 1985, יד ושם, ירושלים
מקור: אתר ארגון הפרטיזנים

מצפור הפרטיזנים ביד ושם (ירושלים)

שם האנדרטה: מצפור הפרטיזנים
שם האמן: צדוק בן דוד
מיקום: יד ושם, ירושלים
תיאור: שם הפסל הוא "כי האדם עץ השדה" (דברים כ', י"ט). הפסל הוא צדוק בן דוד. העץ מסמל את הפרטיזן שחייו נשענו על עצי היער שהעניקו לו את הסיכוי לשרוד.

אנדרטה "נצר אחרון"

שם האנדרטה: נצר אחרון.
שם האמן: מיכה אולמן.
מיקום: הר הרצל , ירושלים.

תיאור:  האנדרטה, פרי יצירתו של פסל הישראלי מיכה אולמן, עוצבה בצורה של בית עשוי אבן גיר, אשר התפרק והתמוטט. חלקו העיקרי נפל לצד אחד, וחזית הבית ובה פתח הדלת נפלה לכיוון האחר, והיא מונחת על הקרקע בהמשך למבנה. על החזית חקוקים שמות הנופלים. מוטיב הבית, השכיח ביצירותיו של אולמן,‏ יוצר סמליות של תלישות וזיכרון, המתבטאים בעקירת הבית ממקומו ובקריעת הדופן. בסמוך לאנדרטה קבוע כיתוב על לוח אבן, לאמור:

 "יד זיכרון לחללי נצר אחרון שנפלו במערכות ישראל הבית שהיה שם - ואיננו. הבית שיכלו לבנות פה - ולא יקום. הם היו נצר אחרון לביתם - ואינם."
מקור: ויקפדיה.

אנדרטה לזכר גיבורי גטו ורשה

שם האנדרטה: אנדרטה לזכר מרד גטו ורשה
שם האמן: נתן רפופורט
מיקום: העתק האנדרטה מצוי רחבת יד ושם, ירושלים.

תיאור: אנדרטה בעלת שני חלקים זה לצד זה, כמו ספר פתוח, על קיר עשוי לבנים אדומות המסמלות את חומות הגטו וביניהם הכתובת: "בְּדָמַיִךְ חֲיִי" (יחזקאל ט"ז, ו').  בחלק הימני, יש תבליט מברונזה, 'המצעד האחרון', המתאר את הגירוש ההמוני של היהודים אל מחנות ההשמדה. בראש הצועדים אדם מבוגר, שפוף ומזוקן, חבוש כובע מצחיה ונעול מגפיים, מבטו מושפל, ידו האחת אוחזת בשק מיטלטלין שעל כתפו, וידו השנייה נשענת על מקל. אחריו צועדת אישה הרה,  משפילה מבט וחובקת את בטנה בשתי ידיה.

לידה הולכת אישה כפופה, ראשה וכתפיה מכוסים בשביס והיא חובקת נערה צעירה. מאחוריהן, במרכז התבליט, איש מזוקן עטוי טלית. בידו האחת אוחז ומאמץ אל לבו ספר תורה, וידו השנייה מונפת ואצבעותיה פסוקות כפי שנהוג בברכת כהנים. חזהו חשוף ושרירי. אחריו בשורה אישה צעירה שפופה עטויה שביס, אוחזת בידו של בנה הקטן הלוטש עיניו במבט מבוהל. מאחוריהם דמות המרימה ידיה ואוחזת בראשה, ובהמשך צועד גבר צעיר וחסון הנושא בידיו פעוט, והוא מגונן עליו בכנף בגדו.

לידו אישה אחרת, שביס לראשה וכתפיה, שפופה ומכסה בכפות ידיה את עיניה כאילו בוכייה. נראה כי התהלוכה לא נגמרת משום שהדמות האחרונה מביטה לאחור אל השיירה הנמשכת. המגורשים: זקנים, מבוגרים, צעירים, ילדים, נשים, גברים, מתוארים בפרטי פרטים כדי להדגיש כי  הגירוש ההמוני וההשמדה לא פסחו על איש, כולם הובלו אל מחנות ההשמדה. במישור האחורי מבצבצות קסדות של חיילים נאצים וקצות הפגיונות שלהם, תיאור פניהם חסר באופן מפגיע.

בהמשך הקיר משמאל, בתוך גומחה, עומד תבליט גבוה עשוי מברונזה המתאר את 'המרד'. על המשטח בתחתית מתוארת דמות של גבר מוטל, ערום בפלג גופו העליון, והוא שכוב בין הריסות. ראשו וידיו שמוטים ברפיון במטרה להבליט את היותו המייצג של המתים. משמאלו נראה גבר מבוגר, מזוקן בתנוחה של קימה מעמידה שפופה, והוא אוחז בשתי ידיו באבן ונושא מבטו באלכסון מעלה, כאילו הוא מתכונן לתקיפה. במרכז מתוארת דמות בולטת של גבר צעיר לבוש מעיל ומכנסיים בלויים, חזהו חשוף ובידו הוא אוחז ברימון. בשל מרכזיותה, גודלה ואופן תיאורה של הדמות היא מסמלת כנראה את מפקדי המרד.

מאחורי הדמות המרכזית, בצד שמאל מתואר עלם ובידו פגיון, ובצד ימין נראית נערה מתולתלת שער מביטה נכחה, אוחזת ברובה ועל חזה תלויה באלכסון חגורת כדורים. בקצה השמאלי למעלה מתוארת אישה חשופת חזה עם תינוק בידה האחת, וידה השנייה מורמת כדי להגן על עצמה וכדי להציל את התינוק מלהבות הגטו הבוער שברקע. הדמויות מייצגות קשת של גילים, נשים וגברים, והן אוחזות בכלי הנשק השונים שלוחמי הגטו השתמשו בהם.

מידע נוסף: האנדרטה ביד ושם היא העתק האנדרטה שהוקמה על ידי האמן בוורשה, בשנת 1948

האנדרטה לזכר החיילים היהודים בצבא האדום במלחמת העולם השנייה - ירושלים

שם האנדרטה: האנדרטה לזכר החיילים היהודים בצבא האדום במלחמת העולם השנייה.

שם האמן: האדריכל יצחק רחלין והמהנדס זאב קריב.

מיקום: בית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים.

תיאור: האנדרטה לזכר החיילים היהודיים בצבא הרוסי במלחמת העולם ה-2 היא אתר הנצחה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים לזכר הלוחמים היהודיים שנפלו במהלך שירותם בצבא האדום הרוסי בין השנים 1941-1945 במהלך מלחמת העולם השנייה.

האנדרטה הוקמה ביוזמת יהודי ארגון החיילים המשוחררים של הצבא האדום במלחמת העולם השנייה. את האנדרטה עיצב האדריכל יצחק רחלין והמהנדס זאב קריב והיא נחנכה בתאריך י"ד בחשוון תש"ן 12 בנובמבר 1989. בצמוד אל האנדרטה מצויה האנדרטה לזכר החיילים היהודים בצבא הפולני במלחמת העולם השנייה.

האנדרטה משופעת מכיוון דרום אל צפון על גבי צלע ההר ומעוצבת בתור קיר שגובהו 3 מטרים המחולק לשלושה חלקים: בצידו הימני קיר שגובהו 5 מטרים העשוי אבן ערד אדומה הניצב בצורה אופקית ובראשו מנורה בעלת שבעה קנים ובתחתיתו חקוקה הכתובת: לזכר מאתיים אלף הלוחמים היהודים שנפלו בשורות הצבא האדום במלחמת העולם השנייה. בחלקו האמצעי של הקיר חומה המצופה אבן ירושלמית מעובדת ועליה כתובות באותיות מתכת הפסוק: למען דעת דורות בני ישראל - שופטים ב', מתחת לפסוק כתוב ברוסית: "לוחמים יהודים שנפלו בקרבות נגד הנאצים בשורות הצבא הסובייטי. בחלקו השמאלי של הקיר מעוצבות בשש אבני ערד אדומות הספרות "200,000". לפני הקיר ניצבת רחבת טקסים ובצדה השמאלי קבועות אבנים מסותתות ההולכות ונעשות קטנות - סמל לאנשים שהיו לעפר ולידה קסדה עם רובה, לידו מצוי תא ובו ספר עם שמות הנופלים. בסמוך לרחבה ניצב גרם מדרגות ולצידם שתי אבנים מוגבהות ועליהן מסותתות הכתובת "1941-1945 תש"א-תש"ה" מתחת לתאריך מצויים סמלי חילות הצבא האדום עשויים מתכת.
מקור: ויקיפדיה