‏הצגת רשומות עם תוויות יד ושם. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יד ושם. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 16 ביוני 2016

אנדרטת לה שמבון ביד ושם

צילם: ד"ר אבישי טייכר
שם האנדרטה: אנדרטת לה שמבון ביד ושם
האמן:
מיקום: יד ושם ירושלים
תאור: לה שמבון-סור-ליניון (בצרפתית:Le Chambon-sur-Lignon) היא עיירה במחוז לואר עילי (Haute-Loire) בחבל אוברן-רון-אלפ שבדרום-מזרח צרפת. תושביה סייעו בדרכים שונות ליהודים להימלט מאימת הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. אוכלוסיית העיירה בשנת 1999 מנתה 2,834 תושבים.
בהנהגת הכומר אנדרה טרוקמה (André Trocmé) ואשתו מגדה טרוקמה, סיכנו תושבי העיירה את חייהם החל בשנת 1942 כשהסתירו יהודים שנרדפו על ידי האס אס לשם שילוחם למחנות השמדה.
על הניצולים הרבים נמנה גם המתמטיקאי אלכסנדר גרותנדיק ואמו.מעריכים כי בין 5,000-3,000 יהודים ניצלו ממוות בטוח בזכות תושבי לה שמבון-סור-ליניון. הכומר טרוקמה, אשתו ובן דודו הוכרו על ידי יד ושם כחסידי אומות העולם ועצים ניטעו על שמם ביד ושם. בנוסף, הוכרו 30 תושבים נוספים מן העיירה כחסידי אומות העולם. בשנת 1990 זכתה העיירה להכרה קולקטיבית ביד ושם כאשר בדרך המובילה לבקעת הקהילות נחנך גן קטן ולוח הנצחה לתושבי לה שמבון.חלק מהתושבים נאסרו על ידי הגסטפו. כזה היה גם גורלו של בן דודו של הכומר, דניאל טרוקמה, שנקרא על ידי דודו לנהל בית יתומים בעיירה וקלט בו ילדים יהודים שהוריהם נשלחו להשמדה.
טרוקמה ניהל גם את בית הספר לה מזון דה רוש (La Maison des Roches ). לאחר שהגסטפו פשט על בית הספר ואסר שמונה עשר ילדים יהודים, הוא סירב להפקיר את הילדים, ונאסר עמם. ביוני 1943 הוא נשלח עם הילדים למחנה הריכוז מיידנק, שם נספה באפריל 1944. הסופר אלבר קאמי הגיע לעיירה לצורך החלמה ממחלת השחפת ובילה בה מספר חודשים בשנת 1942. את חוויותיו מאותה תקופה כתב ביומנו.בנוסף למחסה לנרדפים, תושבי העיירה השיגו עבור יהודים תעודות זיהוי מזויפות וכרטיסי הקצבת מזון ועזרו להם לעבור את הגבול לשווייץ הניטרלית. היהודים הוסתרו בבתים פרטיים, בשטח החוות ובמוסדות ציבוריים. כשהגיעו סיורים של הנאצים לחפשם, היו תושבי העיירה מסתירים אותם בשטח הכפרי. לפי עדותו של אחד התושבים: "כשהחיילים היו מסתלקים, היינו נכנסים ליער ושרים שיר. כששמעו את השיר ידעו היהודים שניתן לצאת בבטחה. "בדרשה שנשא הכומר טרוקמה ביולי 1942, לאחר האקציות וגירוש היהודים מפריז, הוא הצהיר בפני קהילתו: "הכנסייה הנוצרית צריכה לכרוע ברך ולבקש מחילה מאלוהים על אוזלת ידה ועל פחדנותה". התושבים ראו במתן עזרה לנרדפים מעשה טבעי, על רקע ההיסטוריה של ההוגנוטים כמיעוט נרדף.

יום שלישי, 29 במרץ 2016

שחזור מחבוא פרטיזנים ביער

שם האתר: שחזור מחבוא פרטיזנים ביער
שם האמן:
מיקום: יד ושם
תיאור: מתקני המסתור של הפרטיזנים ביערות נקראו "זימלנקות". הם אפשרו להם להסתתר ולשרוד בתנאי מזג אוויר קשים. הם הוקמו בידי פרטיזנים שהיה להם ניסיון חיים ביערות.




יום ראשון, 20 במרץ 2016

קורצ'אק וילדי הגטו

שם האנדרטה: קורצ'אק וילדי הגטו
שם האמן: בוריס סקצייר
מיקום: יד ושם, ירושלים
תיאור: הפסל הוכן לכבוד יום הולדת המאה של המחנך הדגול יאנוש קורצ'אק. הפסל  מתאר שתים עשרה דמויות של ילדים ערוכות בשני מישורים, וביניהן במרכז דמות דיוקנו של יאנוש קורצ'אק. חמש הדמויות במישור הראשון רזות, כתפיהן שמוטות וידיהן הארוכות מוטלות צמודות לאורך גופן. הן מביטות בעצב כלפי מטה, כל אחת לכיוון אחר ונראות חסרות אונים. במישור השני האחורי נראים פניהן העצובות של ילדים נוספים. ידו השמאלית הענקית של קורצ'אק חובקת את הילדים.
דמויות הילדים הן סכמאטיות ואילו הדיוקן של קורצ'אק שואף לתיאור אמיתי של האיש. מבטו העצוב אך החד וכן הקמט בחיבור שבין גבות עיניו נותנים תחושה של נחישות ועוצמה רבה. החספוס וחוסר הליטוש של הפסל נותנים תחושה של מצבור סלעים, כעין גלעד.
תיאור דמותו של קורצ'אק במרכז בין הילדים, כאחד מהם, בגובה שלהם, ממחיש את השקפתו החינוכית האומרת כי הילד הוא אדם שיש לכבדו ולהעניק לו את מלוא הזכויות.
הערות: בשנת 2003 הועבר הפסל למקומו החדש מזרחית ליד לילד, ולפניו נבנתה רחבת התכנסות וכך הוא הפך מפסל לאנדרטה.



עמוד הגבורה

שם האנדרטה: עמוד הגבורה
שם האמן: בוקי שוורץ
מיקום: יד ושם, ירושלים
תיאור: האנדרטה בנויה מרחבה בגודל של כ- 35 x 10 מטר, אשר בשני צדדיה המאורכים מזדקרים קירות דמויי בטון שחור. כל קיר בנוי משלושה גופים לא אחידים בעלי שקעים. בקצה הרחבה נזקף עמוד לגובה של 21 מטר, המורכב משלושה משטחים קעורים מפלדת אל-חלד בוהקת.

המבקר עולה בשביל המדורג אל הרחבה התחומה, המשמשת בו בזמן להתקהלות ציבורית ולהתייחדות אישית בשקעים לאורך קירות הבטון, ואז הוא ניצב נוכח העמוד. על המבקר להרים את מבטו אל-על כדי לראות את כל העמוד ולקרוא את הכיתוב. בכך רצה האמן להעביר אל הצופה תחושה של עוצמה אין סופית.

בחלק התחתון של החזית הכתובת הבאה: למקדשי השם למורדי הגיטאות ללוחמים ביערות למתקוממים במחנות ללוחמי המחתרת לחיילים בצבאות למצילי אחים לנועזי ההעפלה גבורי העז והמרי לחיי עולמים.





אנדרטת הלוחמים היהודים

שם האנדרטה: אנדרטת הניצחוןיד ללוחמים היהודים ולפרטיזנים‮
שם האמן: ברנארד (ברני) פינק
מיקום: מתחם של יד ושם
תיאור: אנדרטה לזכר מיליון וחצי החיילים היהודים שלחמו נגד גרמניה הנאצית בצבאות בעלות הברית.
בשנת 1985 נחנכה האנדרטה ללוחמים היהודים מעשה ידיו של הפסל ברני פינק. האמן ארגן מבנה מששה גושי גרניט לא מסותתים, מצופים בלוחות גרניט מלוטשים, בצורת משושה מלבני. הגושים מונחים בשתי קבוצות של שלושה בכל צד וכך בין המשושים נוצר חלל דמוי מגן דויד. להב חרב מפלדת אל-חלד חוצה את החלל במרכזו. ששת גושי הגרניט מייצגים את ששת מיליוני היהודים שנרצחו בידי הנאצים. המגן דויד מסמל את העם היהודי, ולהב החרב מסמלת את הלחימה נגד הנאצים. הטיית האבנים המרכזיות מסמלת את הזעזוע שעבר על העם היהודי המסומל כאן במגן דויד המורכב מגושים המייצגים את קרבנות השואה. משמעות החרב העוברת דרך חלל המגן דויד היא שהיו כאלה בעם היהודי שלחמו בנאצים. האמן רצה להבליט את מרכיב הלחימה של החיילים היהודים נגד הגרמנים ואת היותם חלק מן העם היהודי.
בכל שנה ב-9 במאי על פי החלטת ממשלת ישראל, מתקיימת במקום עצרת זיכרון לזכר ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית. לפני האלמנט הפיסולי באנדרטה ללוחמים היהודים, יש שביל המוביל אל רחבה שקועה ומדורגת והם יוצרים צורה של סמל המנורה. על קיר הרחבה יש כתובת מובלטת בעברית: "זכרון גבורה - לחיילים ולפרטיזנים היהודים שלחמו נגד גרמניה הנאצית". מתחת לכתובת בעברית, חרוטה באבן אותה הכתובת באותיות קטנות בשפות: אנגלית, רוסית, צרפתית ויידיש. מעל הכתובות הללו חקוק באבן, גם הפסוק "וישלך את נפשו מנגד" (שופטים, ט, י"ז), המעביר את המשמעות שהלוחמים הללו היו מוכנים למות בעד עמם.   ברני פינק, ללוחמים היהודים, 1985, יד ושם, ירושלים
מקור: אתר ארגון הפרטיזנים


מצפור הפרטיזנים ביד ושם (ירושלים)

שם האנדרטה: מצפור הפרטיזנים
שם האמן: צדוק בן דוד
מיקום: יד ושם, ירושלים
תיאור: שם הפסל הוא "כי האדם עץ השדה" (דברים כ', י"ט). הפסל הוא צדוק בן דוד. העץ מסמל את הפרטיזן שחייו נשענו על עצי היער שהעניקו לו את הסיכוי לשרוד.




אנדרטה לזכר גיבורי גטו ורשה

שם האנדרטה: אנדרטה לזכר מרד גטו ורשה
שם האמן: נתן רפופורט
מיקום: העתק האנדרטה מצוי רחבת יד ושם, ירושלים.
תיאור: אנדרטה בעלת שני חלקים זה לצד זה, כמו ספר פתוח, על קיר עשוי לבנים אדומות המסמלות את חומות הגטו וביניהם הכתובת: "בְּדָמַיִךְ חֲיִי" (יחזקאל ט"ז, ו').  בחלק הימני, יש תבליט מברונזה, 'המצעד האחרון', המתאר את הגירוש ההמוני של היהודים אל מחנות ההשמדה. בראש הצועדים אדם מבוגר, שפוף ומזוקן, חבוש כובע מצחיה ונעול מגפיים, מבטו מושפל, ידו האחת אוחזת בשק מיטלטלין שעל כתפו, וידו השנייה נשענת על מקל. אחריו צועדת אישה הרה,  משפילה מבט וחובקת את בטנה בשתי ידיה.
לידה הולכת אישה כפופה, ראשה וכתפיה מכוסים בשביס והיא חובקת נערה צעירה. מאחוריהן, במרכז התבליט, איש מזוקן עטוי טלית. בידו האחת אוחז ומאמץ אל לבו ספר תורה, וידו השנייה מונפת ואצבעותיה פסוקות כפי שנהוג בברכת כהנים. חזהו חשוף ושרירי. אחריו בשורה אישה צעירה שפופה עטויה שביס, אוחזת בידו של בנה הקטן הלוטש עיניו במבט מבוהל. מאחוריהם דמות המרימה ידיה ואוחזת בראשה, ובהמשך צועד גבר צעיר וחסון הנושא בידיו פעוט, והוא מגונן עליו בכנף בגדו.
לידו אישה אחרת, שביס לראשה וכתפיה, שפופה ומכסה בכפות ידיה את עיניה כאילו בוכייה. נראה כי התהלוכה לא נגמרת משום שהדמות האחרונה מביטה לאחור אל השיירה הנמשכת. המגורשים: זקנים, מבוגרים, צעירים, ילדים, נשים, גברים, מתוארים בפרטי פרטים כדי להדגיש כי  הגירוש ההמוני וההשמדה לא פסחו על איש, כולם הובלו אל מחנות ההשמדה. במישור האחורי מבצבצות קסדות של חיילים נאצים וקצות הפגיונות שלהם, תיאור פניהם חסר באופן מפגיע.

בהמשך הקיר משמאל, בתוך גומחה, עומד תבליט גבוה עשוי מברונזה המתאר את 'המרד'. על המשטח בתחתית מתוארת דמות של גבר מוטל, ערום בפלג גופו העליון, והוא שכוב בין הריסות. ראשו וידיו שמוטים ברפיון במטרה להבליט את היותו המייצג של המתים. משמאלו נראה גבר מבוגר, מזוקן בתנוחה של קימה מעמידה שפופה, והוא אוחז בשתי ידיו באבן ונושא מבטו באלכסון מעלה, כאילו הוא מתכונן לתקיפה. במרכז מתוארת דמות בולטת של גבר צעיר לבוש מעיל ומכנסיים בלויים, חזהו חשוף ובידו הוא אוחז ברימון. בשל מרכזיותה, גודלה ואופן תיאורה של הדמות היא מסמלת כנראה את מפקדי המרד.
מאחורי הדמות המרכזית, בצד שמאל מתואר עלם ובידו פגיון, ובצד ימין נראית נערה מתולתלת שער מביטה נכחה, אוחזת ברובה ועל חזה תלויה באלכסון חגורת כדורים. בקצה השמאלי למעלה מתוארת אישה חשופת חזה עם תינוק בידה האחת, וידה השנייה מורמת כדי להגן על עצמה וכדי להציל את התינוק מלהבות הגטו הבוער שברקע. הדמויות מייצגות קשת של גילים, נשים וגברים, והן אוחזות בכלי הנשק השונים שלוחמי הגטו השתמשו בהם.

מידע נוסף: האנדרטה ביד ושם היא העתק האנדרטה שהוקמה על ידי האמן בוורשה, בשנת 1948